אביב

אני קרועה על התקופה הזאת. כמו ניצנים שעוד שניה בוקעים,  כל פנטזיות השיפוצים והשדרוגים מתחילים
 
ארונות......נכנסים לשלושה שבועות של מבצע צבאי! הסוף עוד לא נראה כי מתמהמהמת במה להתחיל- אבל מי
 
כמוני יודעת כמה אני עפה על זה אחר כך. כמה סיפוק ועונג ותענוג גורמת לי עוד פינה משתדרגת במשכן שלי.
 
כמה שקט עושה לי לראות את הפינות המוזנחות נבראות ונהייות יפות. או פרקטיות. אחחחח....גם מאז שאני
 
אמא וצומחת כל שנה- אני מאוהבת בפרקטי. ומאורגן. כמה סדר זה עושה בראש. באחד קודח כמו שלי
 
להתרוצץ אצלי. מה נצבע? מה אשדרג? ביקור במשתלה- כבר לא יכולה להתאפק. ארונות. ארונות.
 
לפחות........
 
"המירוץ לפסח " הוא פרי סטייל לגמרי. כל אחת בדרכה. לפי השריטה  המטופחת שלה......
 
בפנימיות יש השפעה רבה להתחדשות החיצונית הזאת. אהבה וקשר למקום נבנים מתוך ההשקעה הזו.
 
כשאדם מטפח ביתו – מתרחבת דעתו.
 
ככתוב- שלושה מרחיבין דעתו של אדם : דירה נאה.אישה נאה. כלים נאים.
 
מהי דירה נאה?
 
דירה שמתייחסים אליה בכבוד של משכן.
 
כשרוצים להכניס חידוש של כבוד לבית- מסתכלים סביב. מה רואים? האם שמחים בנשקף? האם הנשקף מייצר
 
תחושת רעננות וחיות? האם נעים בעיניים? האם נעים בלב?
 
האם מבולגן? האם מסודר? האם מסביר פנים?
 
האם החפצים פזורים ברישול? האם פינות מסוימות מושקעות יותר מהאחרות?
 
איפה שלא מושקע- מה לא מושקע? למה?
 
בדרך כלל , קודם כל , בפינה זנוחה או חדר לא מאורגן- כדאי קודם כל להתחיל בלהעיף. ישן מפני חדש תוציאו.
 
איך יכנס חדש אם לא יהיה חלל פנוי?
 
לחלק לשלוש: ערימת מה ניתן להעביר למישהו באהבה. ערימת אבד עליו הקלח. ערימת נשאר כי נצרך או
 
בשימוש או יכול לעבור הסבה.
 
כשנקי- אפשר לדמיין. מה זו הפינה הזו? איזה חדר? מה מטרתו? איך אפשר לחדש אותו.