כוחה של מילה

סלב אחרי סלב, בארץ ובעולם,משפיעי דעת הקהל בדור הזה,

לוקחים חלק, , לבד או ביחד, בקמפיינים הקוראים לעולם, ולנוער בפרט-

לעצור את בריונות הרשתות, את קלות היד על המקלדת, את השיימינג והפצת הטינופת- שהם סתם רוע /שעמום/תסכול/קנאה, שנשפך 

כי אפשר. 

סתם. 

מדגישים את הדברים הכי מעליבים, ולרוב -הכל כך פוגעים 

ומשתמשים בכל רסיס מידע מעוות, שיכאיב טוב טוב- מתחת לחגורה....

אמת או שקר- זה כבר זניח.

זכיתי לחיות, בעידן של המהפכה -

הכי גדולה בעיניי , שקרתה ותקרה לטובת האנושות:

תחילתה של הכרה עמוקה יותר, 

של הרבה כל כך-כי הנשק המסוכן ביותר, 

והגרעיני ביותר- הוא בפה.

בכוחה של מילה- לוחצים על כפתורים- שמשמידים עולם.

כל פצצה , מאז ומעולם,יצאה ישירות, -

מתוך פה של מישהו....

והנה התחיל העידן- בו התחלנו להכיר בזה באמת.

"יש כוח למילה" - מפסיק להיות קלישאה נחמדה נורא ומתבהר הרבה יותר ש

"חיים ומוות ביד הלשון"- זה אורגינל.

בהחלט אפשר למות מזה. ו/או להיכנס לדיכאון עמוק.

וזה החיים והמוות שלך.

לא של אף אחד אחר.

לפני 20 שנה- השתנו חיי.

גיליתי לראשונה את כוחה של מילה. לעומקה.

הייתי בת 20 וכמה דקות,

ורוח התקופה עוד הייתה כזו ,

שהדגישה כמה חכם ומגניב זה להיות ציני ומושחז.

לעקוץ, להתנשא קלות, ללבוש שחור, לראות שחור- ולהיות פסימי....

או כך לפחות אני ,משום מה , חשבתי שמגניב להיות.

המחשבות שלי היו כאלו. הרגשות שלי היו כאלו.

והפה שלי דיבר שטויות כאלו.

זה לא היה מגניב.

הרגשתי רע וראיתי רע. כמעט בכל דבר. זה דיכא אותי, פגע לי בשאיפות בחיים והצר מבטי על בני אדם- מאוד.

הייתי חשדנית ומבוהלת מהחיים האלו.

לא הבנתי מה המטרה של החיים האלו -אם בסוף ממילא- הכל הבל...

ואז גיליתי את ימימה. והיא גילתה אותי....

ימימה זצ"ל הביאה לעולם את החשיבה ההכרתית.

גישה חסידית העוסקת בלימוד רזי נפש האדם וכל כולה- כוחה של מילה.

התחלתי לשמוע מילים, שפרטו על ליבי- והשמיעו ניגון. מילים אחרות.

מילים יפהפיות וכל כך מדויקות, עלי ועל העולם ועל משמעות החיים ומטרתם:

"נותנים לכם טוב- כדי שיהיה לכם טוב"

המילים האלו נתגלו לא רק כמשפרי מצב רוח, אלא ככלים ממשיים 

לראות את החיים, אותם חיים-אבל עם גישה כל כך שונה....

אט אט בלי ששמתי לב- הוחלפו כל התיקיות בהארד דיסק...

וראיתי טוב. ושמעתי טוב. והתחלתי לרצות ולקיים- טוב.

זה לא שההפוך מטוב הפסיק להתקיים.

לא מכחישים את ההפוך מטוב. הוא קיים ומתייחסים אליו בכבוד.

אבל עיקר העבודה הוא תיחום.

הוא לא חייב להשתלט ולהתלהם ולהתפרע כל הזמן. 

יש אותו ויש את הטוב. והאתגר שלי, משחק החיים ולא העונש שבהם- 

הוא להוסיף טוב.

" מראים לכם- עד כמה רחוק הטוב הפשוט" ‏ (ימימה)

20 שנה שאני עוסקת בכוחה של מילה.

לא רק בגלל שזה העסק שלי, אלא כי העיסוק הזה מספק לי חיים מיטביים, חדר כושר לנשמה- ואחרי כל כך הרבה שנים, אני עוד יותר בטוחה-

שאין דרך אחרת. 

"אין פשרה בטהרה" ‏ (ימימה) 

או ש...או ש...

זה לא שניקיתי הכל ואני רק דבש.

בכל יום מחדש, נושרים ממני העלים היבשים, המתים, חסרי החיים- מחדש. ובכל יום מחדש אני מגרפת אותם, ומפזרת אותם ברוח- שלא ייערמו.

ולפעמים שוכחת או מתעקשת דווקא שלא. 

והם נערמים. וסותמים לרגע או שעה או יום- את קירות ליבי.

בשאר הזמן- אני ממלאת את החיים שלי במילים טובות.

בכל נפשי ומאודי. בפי ובלבבי- לעשותו. 

המילים הטובות- מרככות אותי.

מזכירות לי. משיבות אותי אל הבית שאני רוצה להיות.

בוחרת את המילים שיגורו בי.

משתדלת לקיימן ולטפחן ולהזינן ולהשקותן- יום יום.

ויש ברכה בעמל הזה.

הוא הפך אותי אוהבת. ואהובה.

כי יש מישהו בעולם הזה-שלא צריך מילה טובה???

כמו חמצן לנשימה. בלעדי שניהם-אין חיים.

אז סתם ככה, בשביל יום נעים,

מעלעלת הבוקר, במילים ובתמונות,של דיוק קטן של פלא הבריאה.

של מילים טובות.

רוב רובם של הצילומים של אהובתי Sabina Photographer - לתפוס רגעים יפים , רגישת העין והלב.

והמילים- לגמרי של כולללללםםם...

חולקת איתכם באהבה. שינעים לכם העין.

שיעשה לכם חם בלב. שיזכיר לכם- מה חשוב כדי לחיות.

מילים הם תדר. לא תאמינו כמה פשוט.

רק כשמתרגלים. ונותנים להן פשוט- להיכנס - ולצאת.

יום מדובש. מלא בכל טוב של מילים טובות.

שירדפו אחריכם הברכות והמילים הטובות- וישיגו אתכם בדרך.

כי חוץ מזה- באמת הכל הבל...

"הנני נותן לכם היום את הברכה ואת הקללה...את החיים ואת המוות...ובחרתם- בחיים"

הכי הכי בשביל הנפש-זה בכל פעם מחדש, גם כשהפוך מטוב-

"לחזות בנועם ה' - ולבקר בהיכלו".

 חמישי שמח ושבת נפלאה אממן Noam Moran