בלוג

חודש כסלו כבר פה. וזה ה- זמן
להכניס את האור
הביתה.
בחודש הזה- יש הבטחה:
חודש הכיס והלב.
❤
ואיך זו יכולה להיות הבטחה????
בזמן שבכל כך הרבה בתים בישראל-
נפגעו גם הכיס וגם הלב?
איך הבטחה- יכולה להיות כל כך...
לא בטוחה?
ככה ממש- נראית כל הבטחה בתורה:
"לך לך"- ואז תראה.
נעשה- ורק אח"כ נשמע.
קודם נכנסים לים- ורק אחר כך הוא נפתח.
"וכל אשר" - קודם כל "יעשה"- ורק אח"כ "יצליח".
"שובו אליי"- ורק אז...."אשובה אליכם".
"הרפו"- ורק אח"כ "דעו".
למה?
מה זה? תנאי?
הבטחה- זה לא אומר- שמקבלים מראש.
לפעמים הולכים 40 שנה במדבר...כדי להגיע.
צריך להתייגע.
זה לא קל- לסמוך רק על ברכה....
אבל....
זו עדיין הבטחה.
עם חותם של המלך.
ואפשר לזכות בה. למרות הכל.
איך?
בימים שאין ודאות- מכניסים ודאות.
דווקא כשלא רואים-
מכניסים את האור.
בוטחים בו. כאילו הוא כבר פה.
מכניסים את הברכה. ומקיימים אותה.
כאן ועכשיו.
מכניסים נקודת מבט- חדשה.
חודש הכיס - זה לא אומר לספור את מה שיש ומה שאין.
ברכה בכיס- לא תלויה בחשבון הרגיל.
חודש הכיס- מבקש שנתחיל להתייחס לכיס- כאל ברכה. ולא כעל המולך- של חיינו.
לא כאל הדבר בו תלויים חיינו..
למרות שלפעמים זה נדמה ונראה ומרגיש- ממש כך....
חודש הלב לא מצביע , על כל מה שחסר בלב.
חודש הלב מבקש ..להכניס מחדש - את כל הלב.
לכל דבר.
גם אם נראה ונדמה- שאין כוח.
את כל מה שאור וטוב- להכניס ללב.
למקומות הכי חשוכים.
להדליק את הנר. שבפנים.
ולהתחיל לראות אותו ולהרגיש אותו-
שוב מרצד.
ומלב- אל לב.
למצוא פתיל לידי. ועוד פתיל.
ולהדליק.
מנר לנר. עד יאירו כולם.
כל שנה מחדש בכסלו- אני מבקשת את זה.
עליי. על כולנו.
והשנה הרבה יותר.
כי חייבים להכניס את האור הביתה.
כל הזמן. זה הזמן. תמיד הזמן.
זה מאיר - כמו חנוכיה על החלון.
ומאיר- לכולם.
את החיים. את הכיס. ואת הלב.
שיהיה לנו חודש מלא באור. וטוב. וכיס ולב.
שנאיר- בכל הכוח.
זה האחריות של כולנו. עלינו . בשבילנו.
כל אחד ואחת- על הבית שלו.
כולם.
תודה לכל הקסומים והקסומות שאני פוגשת בדרך.
כל יום מחדש. אתם מאירים את ליבי ונותנים לי כוח.
שנזכה להגביר אור בעולם הזה הוא דווקא יפה.
אמן עלינו ועל כל ישראל.
שבת דבשששששש שתהיה וחודש של אור ממאור
ימים שופעים כמעין..... של מילים טובות. שמקיימות הבטחות.
תמידדדדדדד.