"זמן המתנה- הוא זמן מתנה
ומתנה- אי אפשר שלא לתת"
אומרת ימימה זצ"ל

ואני מנסה לתרגם את המילים האלו- לזמן הזה.



איך ההמתנה הזו,
מורטת העצבים הזו,
שרק רוצה לחזור לשיגרה הזו,
שתקועה בגרון, לזמן לא ידוע-
היא מתנה??????








מה עוד אפשר לעשות -
כדי להעביר זמן?
ואילו מן ימים אלו הימים האלו?
אם כל התכלית היא-
רק "להעביר את הזמן"?
להפוך את הזמן הזה למתנה-
זה להפסיק "להעביר את הזמן. "עד ש...."
אין "עד ש..."
יש עכשיו.
רק עכשיו.
כפי שעכשיו.


וכל אחד ואחת,
כפי מידתו/ה ,
על אחריות המשתמש בלבד-
יחליט איך ואם.
הוא או היא ימתיק/תמתיק-
את הזמן הזה.
את היום הזה.
עכשיו.

איש איש, ואישה אישה, וילד ילדה- בביתם.
יחליטו.
האם זמן ברכה- או זמן ההפך?
ומותר להתהפך- אלף פעמים- ביום....






הנה-
@lilach sabag shevah
לילו לילו שלי
מצאה את הכוח מתחת לבלטות- להכין קרואסונים 



לפנק שוב- בפעם המיליון....
זה מחזק איפה- שכבר נדמה שאין כוח....
הנה -
@אורטל חזן האלופה- עם תה בוטנים ופינוקים.
מצאה כוחות לפתוח שוב את הלב ולטרוח.
ואפילו לשלוח לי תמונה

וכמובן הנה סבוש שלנו-
(סבוש- למה רק אותך זה מצליח לתייג?
)

שלא מפסיקה לעצב וליצור, גם והכי עכשיו-
פינות השראה מהממות ולשלוח מילים טובות לכל החפץ.
וגם....
קולקציה מהממת חדשה תצא במהלך השבוע ותחילת שבוע הבא






הן של תמונות והן של עציצים.
פרי קורונה ב'- עם 4 ילדים בבית חג וזום

מתוך....
רגעים רבים של פער....
ותסכול...
של לחפש (ושוב למצוא
)

מה הטעם והמתנה....
של לנסות בכלל לעבוד וליצור- בתוך כל זה....










הרי כבד כל כך .....
לכולם.
הזמן הזה- הוא זמני.
כל זמן- ארוך ככל שיידמה- הוא רק להרגע.
כל רגע שאנחנו מצליחות/ים לקום מהעילפון,
ולעשות משהו מתוק וטוב-
הוא רגע של חיים.
מתנה.

שאי אפשר שלא לתת.
לנו.

שנביא לעצמנו מתנות של רגעים- גם בימים שהפער קשוח ומכריע...
לפחות רגע אחד של מתנה...ביום.
שימתיק את ההמתנה.
שיזכיר שגם עכשיו.... ממש כאן....
שווה לחיות

יום דבשששש זרוע במתנות קטנות
גדולות
אמממן





